ינואר 2020

מטרת המסמך היא עידוד הציבור הרחב, אשר מוטרד ממשבר האקלים והמשבר האקולוגי שאנו עומדים לפתחו, ומוטרד עוד יותר מחוסר המעשה של פוליטיקאים בנושאים אלו, לבוא ולשאול את המתמודדים בבחירות הקרובות (מרץ 20') שאלות כנות בנושא – בעיקר בחוגי בית פוליטיים. אנו מאמינים שככל שאזרחים ישאלו יותר ויציפו את הנושא יותר בפני נבחרי הציבור, כך הם יבינו שמדובר בנושא שלא ניתן להתעלם ממנו יותר. המסמך בנוי משני חלקים: בחלק הראשון עובדות במגוון נושאים הקשורים במשבר האקלימי והאקולוגי, בישראל ובעולם, בשפה פשוטה ונגישה, כולל הפנייה למקורות עליהם מבוססות העובדות. המקורות ידועים, מבוססים היטב, פתוחים ונגישים לכולם. החלק השני כולל מספר דוגמאות ואפשרויות לסגנון שאלות המתאים לחוגי בית פוליטיים, ומחולק לפניה לפוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה. כמובן, על בסיס העובדות בחלק הראשון (או על בסיס ידע אישי), ניתן לשאול ככל העולה על רוחכם. מטרת מסמך זה היא לסייע ולבסס את הידע על מקורות ועובדות.

עובדות:

  1. ישראל מתחממת ותמשיך להתחמם בקצב הרבה יותר גבוה מהממוצע העולמי – פי 2 ויותר[1] וגם יורד פחות גשם מבעבר (מגמה שתלך ותגבר – ישראל תהיה חמה יותר ויבשה יותר).[2] 
  2. אגן הים התיכון (ובמיוחד המזרח התיכון) הוא אחד משני אזורים בעולם שהכי ייפגעו משינויי האקלים – בצורות, התחממות, מדבור, אירועי מז"א קיצוניים, עליית פני הים, הצפת ערי חוף, 'ים מת של פלסטיק ומדוזות' ועוד –  ומוגדר כאזור פגיע במיוחד ("הוט ספוט"). משבר האקלים הוא מהאתגרים הקריטיים ביותר באזורנו.[3]
  3. אנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי ואקולוגי ובשנים הבאות נצטרך להתמודד עם סכנה לעתיד האנושות[4]. 10 מדינות, כמו גם הפרלמנט האירופי, הכריזו על מצב חירום אקלימי וסביבתי.[5] ישראל – טרם.   
  4. מדענים אומרים שכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית וההשפעות שלה חייבים להפסיק לגמרי את פליטות גזי החממה (פחמן דו חמצני, מתאן..) ב-30 שנים הקרובות.[6] כדי להגיע לזה, צריך להפחית את רוב הפליטות ב-5–10 השנים הקרובות.[7]
  5. מדענים אומרים שכדי לבלום את ההתחממות הגלובלית וההשפעות שלה חייבים לעבור בצורה דחופה ל100% אנרגיות מתחדשות.[8]
  6. ברור היום שהיעדים של הסכם פריז לאנרגיות מתחדשות (הפחתת פליטות גזי חממה) נמוכים מדי,[9] ולמרות זאת ישראל אפילו לא עומדת בהתחייבויות שלה מההסכם! (17% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ו-10% עד 2020). נכון ל-2019 ישראל עומדת על 7% אנרגיה מתחדשת מכלל משק החשמל.[10]
  7. מבין המדינות החברות ב-OECD וגם מבין כל מדינות העולם, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל הוא מהנמוכים ביותר[11]. (בסוגריים, אחד ממקורות האנרגיה המתחדשת שמדינות אחרות משתמשות בהם הוא שריפת פסולת מבוקרת – משהו שישראל יכולה הייתה לקדם מזמן, בנוסף לאנרגיה סולארית).
  8. מחקרים חדשים מראים שהפקה של גז "טבעי" משחררת כמויות עצומות של גזי חממה (מתאן ופחמן דו חמצני) לאוויר[12], בדומה להפקת פחם, ובכלל מה שצריך לעשות ב-15 השנים הקרובות הוא מעבר לאנרגיות מתחדשות בלבד.[13] 
  9. לפי מדענים ישראלים, אנרגיה מתחדשת היא האנרגיה הזולה ביותר, יותר מגז ונפט.[14]
  10. העלות הכספית של שינויי האקלים היא הרבה יותר גדולה מעלות פעולות אחרות להקטנת השפעות משבר האקלים.[15]
  11.  גם אם לישראל יהיו מספיק אמצעים להסתגל לשינויי האקלים, הבצורות ועליית פני הים, המדינות שמסביבה יסבלו מעוני, רעב וחוסר קיצוני במים, דבר שיגרום לאי-יציבות גאו-פוליטית קריטית שתשפיע על הביטחון הלאומי של ישראל.[16]
  12. ישראל היא המדינה עם קצב גידול אוכלוסייה המהיר ביותר ממדינות המערב ( ממוצע ילדים לאישה: 3.1), ואחת הצפופות בעולם. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2065 יחיו בישראל כ-25 מיליון איש. הצפיפות גורמת כבר כיום לקריסת מערכות חיוניות שלא עומדות בקצב הילודה – בריאות, תחבורה, חינוך.[17] מבחינת משבר האקלים, אחד הדברים החשובים ביותר הוא צמצום אוכלוסייה,[18] בעיקר במדינות מפותחות עם תרבות צריכה בזבזנית.[19]  עם זאת, מדיניות הממשלה המוצהרת היא עידוד ילודה.[20]
  13. האו"ם קורא לעבור בדחיפות לתזונה המבוססת על צומח כדי לבלום את שינויי האקלים והרס היערות.[21] בישראל אין עדיין תכנית לאומית להפחתת מזון מן החי. 
  14. בגלל המשבר האקולוגי, עלול להיות בקרוב משבר מזון עולמי ומחסור במזון.[22] למרות זאת, אין תכנית רחבה או מדיניות ממשלתית ברורה בנושא של ביטחון תזונתי לאומי, שימור פוטנציאל לייצור מזון מקומי וכ"ו.
  15. עצים ותיקים חשובים מאוד לספיחת פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה וזיהום אוויר ולהצללה באקלים המתחמם, בעיקר בערים. עם זאת, רוב הבקשות בשנה בישראל לכריתה/העתקה של עצים בוגרים מאושרות! (85% מתוך 12,000 בקשות בשנה, מתוכן 75% במרחב העירוני).[23]
  16. ישראל נמצאת בצומת ייחודי ברמה עולמית של מגוון ביולוגי, שהוא חשוב ביותר לייצוב האקלים בעולם של שינוי אקלים. אך המגוון הביולוגי בישראל מאוים מאוד על ידי לחצי בנייה ופיתוח, חקלאות מתועשת, מחסור במים עיליים ותהליכי מדבור ושינוי אקלים.[24] 
  17. תחבורה אחראית לחמישית (20%) מהפליטות של גזי-חממה בישראל.[25]



 דוגמאות לשאלות:

למפלגות בקואליציה:

  1. ידוע כבר בעולם שהיעדים שנחתמו בהסכם פריז נמוכים מדי על מנת לבלום את ההשפעות ההרסניות של משבר האקלים ולמרות זאת, מדינת ישראל לא עומדת אפילו ביעדים הללו. אנחנו נמצאים במצב חירום ואתם עוצמים עיניים. למה לא מכריזים על מצב חירום אקלימי ופועלים כמו שאמורים בזמן מצב חירום??
  2. אסונות סביבתיים בשנים האחרונות, למשל השריפות באוסטרליה, המחישו לנו שאנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי ואקולוגי אשר מהווה סכנה אמיתית לחיינו. מדוע ישראל לא מכריזה על מצב חירום אקלימי, בדומה למדינות רבות באירופה שכבר הכריזו על מצב חירום?
  3. אנחנו שומעים בחדשות שבגלל ההתחממות הגלובלית לילדים שלנו צפוי עתיד קשה מאוד. מדענים אומרים שכדי לבלום את ההתחממות וההשפעות שלה חייבים לעבור ל-100% אנרגיה מתחדשת עד 2030, וכמה שיותר מהר. אז למה המדינה ממשיכה 

להשקיע מיליארדים בתשתיות של גז שההפקה שלו מזהמת כמו פחם, במקום להשקיע יותר בתשתיות של אנרגיה סולארית? 

  1. לפי מומחי האקלים, אזור המזרח התיכון וישראל בפרט, יתחממו פי 2 מאשר בשאר העולם. לכן עלינו להוריד ל-0 את פליטות גזי החממה ולעבור ל-100% אנרגיות מתחדשות בשנים הקרובות. למרות זאת, משרד האנרגיה הצהיר על יעדים מגוחכים למעבר לאנרגיות מתחדשות (כ-20-25% עד 2030) וכל בזאת בזמן שהוא מנסה להפוך את ישראל למעצמת גז. האם אתם דואגים רק לרווח שלכם על חשבון החיים שלנו?
  2. ישראל נמצאת באזור פגיע במיוחד ("הוט ספוט") מבחינת משבר האקלים שיסבול מבצורות, התחממות, הצפת ערי חוף ועוד. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הקריטיים ביותר של ישראל ובגלל זה אנחנו צריכים להוביל את המאבק במשבר אבל זה לא קורה. למה? 
  3. איך זה יכול להיות שבזמן שאנחנו נמצאים במשבר אקלים עולמי אשר ההשפעות שלו בישראל יהיו חמורות במיוחד, אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת הוא מהנמוכים מבין כל המדינות החברות ב-OECD?! כיצד זה ייתכן ולמה לא משנים את המדיניות?
  4. בעקבות משבר האקלים המדינות מסביב לישראל יסבלו מהרבה יותר עוני, רעב ומחסור במים. איך אתם מתכוונים להתמודד עם חוסר היציבות הגאו-פוליטי והפגיעה בביטחון הלאומי של ישראל שיבואו עקב כך? [מתאים גם למועמדים מהאופוזיציה]
  5. לפי הדו"ח השנתי של  הפורום הכלכלי העולמי (זה שמתכנס בדאבוס), משבר האקלים מככב ברשימת הסיכונים המרכזיים לעשור הקרוב. איזו בשורה אתם מביאים לכלכלה חדשה שמותאמת להתמודדות עם משבר האקלים, ולא מתבססת על צריכה אין סופית?
  6. [למפלגת הליכוד]: ב2015 ביבי אמר שישראל מחויבת למאבק בשינויי אקלים ותפעל בהתאם. מתי הוא מתכוון לקיים את ההבטחה?[26]
  7. [למפלגות ימין]: משבר האקלים- המשבר החמור ביותר בשנים הבאות, והתמודדות עם ההשלכות ההרסניות שלו, נתפס כנושא של השמאל למרות שזו עובדה מדעית ולא נושא פוליטי. למה הציבור הימני לא מתגייס להתמודדות עם משבר האקלים ולמען הצהרה על מצב חירום אקלימי? 
  8. בישראל קצב גידול הילודה והצפיפות הם מהגבוהים בעולם, כמו במדינות עולם שלישי. המדיניות המוצהרת של ישראל היא קידום ילודה ומערכות רבות במדינה קורסות עקב כך. מדוע הממשלה לא עושה צעדים אמיצים לשינוי המדיניות שיתיישבו עם העובדה שאנחנו עומדים בפני מצב חירום אקלימי שדורש צמצום ילודה? 
  9. האו״ם קורא למדינות העולם לעבור בדחיפות לתזונה מבוססת צומח על מנת לבלום את שינוי האקלים והרס היערות. בהתחשב בזאת איך יכול להיות שבישראל אין עדיין שום תוכנית לאומית להפחתת צריכת מזון מן החי? הרי ברור שלא ניתן להמשיך ככה.
  10. תחבורה אחראית לכמעט רבע מהפליטות של גזי חממה בישראל. מה שצריך לעשות הוא השקעת  רוב התקציב של משרד התחבורה בתחבורה ציבורית ורשת שבילי אופניים איכותיות במקום בסלילת כבישים. למה הממשלה ממשיכה לעודד קניית רכבים פרטיים וסוללת עוד ועוד כבישים? איך תפעלו אחרת הפעם?

למפלגות באופוזיציה:

  1. ידוע כבר בעולם שהיעדים שנחתמו בהסכם פריז נמוכים מדי על מנת לבלום את ההשפעות ההרסניות של משבר האקלים ולמרות זאת, מדינת ישראל לא עומדת אפילו ביעדים הללו. אנחנו נמצאים במצב חירום ואתם עוצמים עיניים. איך תפעלו לשינוי מדיניות הממשלה וקידום חקיקה בנושא זה?
  2. המדע אומר שיש לנו שנים בודדות להוריד לאפס את פליטות גזי החממה אחרת נחצה נקודות אל חזור במשבר האקלים ואח"כ יהיה מאוחר מדי לפעול. אסונות הטבע האחרונים כמו השריפות באוסטרליה, בצורות, גלי החום הקיצונים באירופה, גרמו לאיחוד האירופי, מדינות, ומאות ערים בעולם להכריז על מצב חירום אקלימי. האם אתם מבינים  שאנחנו נמצאים במצב חירום אקלימי? מה המחויבות שלכם להכרזה על מצב חירום אקלימי ולתכנית להורדת פליטות גזי החממה עד לאפס?  
  3.  בנושא הגז, מחקרים חדשים מראים שההפקה שלו משחררת כמויות עצומות של גזי חממה הרסניים מאוד. למרות כל זאת, ישראל שואבת את הגז הזה בכמויות עצומות מהאדמה וממשיכה להנפיק רישיונות לחיפוש, ועל ידי כך מחריפה את משבר האקלים. האם אתם תפעלו אחרת אם תהיו מפלגת שלטון? מה המדיניות שלכם בנושא?
  4. שורת מדענים בישראל שלחו מכתב לשר האנרגיה ובו הם מסבירים שכיום אנרגיה מתחדשת יותר זולה מגז. כלומר, כלכלית שווה יותר להשקיע בתשתיות לאנרגיה מתחדשת מאשר לבנות עוד תחנות גז. כיצד תפעלו בנושא? מה ישתנה אם תהיו בשלטון?
  5.  ישראל נמצאת באזור פגיע במיוחד ("הוט ספוט") מבחינת משבר האקלים שיסבול מבצורות, התחממות, הצפת ערי חוף ועוד. משבר האקלים הוא אחד האתגרים הקריטיים ביותר של ישראל ובגלל זה אנחנו צריכים להוביל את המאבק במשבר אבל זה לא קורה. האם הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות שלכם? מה המחויבות שלכם לנושא וכיצד תפעלו?
  6. תחבורה אחראית לכמעט רבע מהפליטות של גזי חממה בישראל. איך תקדמו תחבורה בת קיימא- תחבורה ציבורית ושבילי אופניים- ותפעלו למען הנושא בכנסת הקרובה? והאם בכוונתכם לעצור את המשך עידוד הנסיעה ברכב פרטי על ידי השקעת רוב התקציב של משרד התחבורה בתחבורה ציבורית איכותית במקום בסלילת כבישים?
  7. ברור שאנחנו צריכים לשמור על העצים כדי שיספגו פחמן דו חמצני ויעזרו להאט את שינויי האקלים, כמו גם יעזרו להצללה כשהשמש קופחת, אבל עדיין, במקום לשמור עליהם ולטעת הרבה יותר עצים, רוב בקשות הכריתה של עצים בארץ מאושרות. איך תפעלו לריסון התופעה ולנטיעה רחבה של עצים?

מקורות


[1] https://www.sciencedaily.com/releases/2016/05/160502131421.htm

[2] Yosef, Y., Baharad, A., Uzan, L., Carmona, I., Halfon, N., Furshpan, A., Levi, Y., Stav, N. (2019). Climate change in Israel – historical trends and future predictions of temperature and precipitation. Research Report No. 0000075 4000 , Israel -0804-2019- Meteorological Service

[3] https://www.medqsr.org/climate-change

[4] William J Ripple, Christopher Wolf, Thomas M Newsome, Phoebe Barnard, William R Moomaw, World Scientists’ Warning of a Climate Emergency, BioScience, , biz088, https://doi.org/10.1093/biosci/biz088

[5] https://en.wikipedia.org/wiki/Climate_emergency_declaration

[6] IPCC, 2018: Summary for Policymakers. In: Global Warming of 1.5°C. An IPCC Special Report on the impacts of global warming of 1.5°C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty [Masson-Delmotte, V., P. Zhai, H.-O. Pörtner, D. Roberts, J. Skea, P.R. Shukla, A. Pirani, W. Moufouma-Okia, C. Péan, R. Pidcock, S. Connors, J.B.R. Matthews, Y. Chen, X. Zhou, M.I. Gomis, E. Lonnoy, T. Maycock, M. Tignor, and T. Waterfield (eds.)]. World Meteorological Organization, Geneva, Switzerland, 32 pp.

[7] Jackson T 2019: Zero Carbon Sooner—The case for an early zero carbon target for the UK. CUSP Working Paper No 18. Guildford: University of Surrey. Online at: www.cusp.ac.uk/publications.

 [8] William J Ripple, Christopher Wolf, Thomas M Newsome, Phoebe Barnard, William R Moomaw, World Scientists’ Warning of a Climate Emergency, BioScience, biz088, https://doi.org/10.1093/biosci/biz088

 [9] UNEP (2017). The Emissions Gap Report 2017. United Nations Environment Programme (UNEP), Nairobi

[10] החשמל של תש"פ

[11] List of countries by electricity production from renewable sources

 [12] Alvarez, R. A., Zavala-Araiza, D., Lyon, D. R., Allen, D. T., Barkley, Z. R., Brandt, A. R., … Hamburg, S. P. (2018). Assessment of methane emissions from the U.S. oil and gas supply chain. Science (New York, N.Y.), 361(6398), 186–188. doi:10.1126/science.aar7204

[13] Rogelj, J., D. Shindell, K. Jiang, S. Fifita, P. Forster, V. Ginzburg, C. Handa, H. Kheshgi, S. Kobayashi, E. Kriegler, L. Mundaca, R. Séférian, and M.V. Vilariño, 2018: Mitigation Pathways Compatible with 1.5°C in the Context of Sustainable Development. In: Global Warming of 1.5°C. An IPCC Special Report on the impacts of global warming of 1.5°C above pre-industrial levels and related global greenhouse gas emission pathways, in the context of strengthening the global response to the threat of climate change, sustainable development, and efforts to eradicate poverty [Masson-Delmotte, V., P. Zhai, H.-O. Pörtner, D. Roberts, J. Skea, P.R. Shukla, A. Pirani, W. Moufouma-Okia, C. Péan, R. Pidcock, S. Connors, J.B.R. Matthews, Y. Chen, X. Zhou, M.I. Gomis, E. Lonnoy, T. Maycock, M. Tignor, and T. Waterfield (eds.)]. In Press.

[14] אנרגיה מתחדשת–הצהרת המדענים.pdf 

[15] היבטים כלכליים בהיערכות לשינויי אקלים בישראל

[16] היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית, (עמ' 97).

[17] http://population.org.il   אתר הפורום 'צפוף' לאוכלוסיה, חברה וסביבה. 

[18] Seth Wynes and Kimberly A Nicholas 2017 Environ. Res. Lett. 12 074024 doi:10.1088/1748-9326/aa7541

[19] List of countries by carbon dioxide emissions per capita

[20] עתיד צפוף – ישראל 2050

[21] IPCC, 2019: Summary for Policymakers. In: Climate Change and Land: an IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems [P.R. Shukla, J. Skea, E. Calvo Buendia, V. Masson-Delmotte, H.- O. Pörtner, D. C. Roberts, P. Zhai, R. Slade, S. Connors, R. van Diemen, M. Ferrat, E. Haughey, S. Luz, S. Neogi, M. Pathak, J. Petzold, J. Portugal Pereira, P. Vyas, E. Huntley, K. Kissick, aaa

[22] Mbow, C., C. Rosenzweig, L.G. Barioni, T.G. Benton, M. Herrero, M. Krishnapillai, E. Liwenga, P. Pradhan, M.G. Rivera-Ferre, T. Sapkota, F.N. Tubiello, Y. Xu, 2019: Food Security. In: Climate Change and Land: an IPCC special report on climate change, desertification, land degradation, sustainable land management, food security, and greenhouse gas fluxes in terrestrial ecosystems [P.R. Shukla, J. Skea, E. Calvo Buendia, V. Masson-Delmotte, H.-O. Pörtner, D.C. Roberts, P. Zhai, R. Slade, S. Connors, R. van Diemen, M. Ferrat, E. Haughey, S. Luz, S. Neogi, M. Pathak, J. Petzold, J. Portugal Pereira, P. Vyas, E. Huntley, K. Kissick, M. Belkacemi, J. Malley, (eds.)]. In press.

[23]  משרד החקלאות ופיתוח הכפר – תכנית משרדית להפחתת הנטל הרגולטורי – רישיונות כריתה והעתקה של עצים, נובמבר 2018

[24] קידום הבסיס המדעי של שמירת המגוון הביולוגי בישראל: פערים, הישגים והצעות לתכנית פעולה, 2011

[25] מצאי פליטות גזי חממה בישראל, המשרד להגנת הסביבה.

 [26]www.tashtiot.co.il/2015/12/01/281-איכות-הסביבה